הגענו לעיירה ניפייר לעשות את השבת - מעין עיר עם מפרץ (מעין כף).
עושה רושם של עיירה פלצנית - יש כאן יופי של חוף אבל מקומות הלינה נמצאים רובם ככולם - במרכז העיר, לא ברור למה.
המקום נחמד - לא היופי הרגיל של ניו זילנד, ומחירי הלינה כאן בשמיים, מי ישמע על מה ולמה.
עם השנים הניו זילנדים למדו לעשות כסף מתיירות, הרבה כסף.
הקרוואנים לדעתי איבדו כאן כל פרופורציה - הרי המטרה של קראוון היא לחסוך בעליויות -המחיר של קראוון כזה הוא פי 3 ממחיר VAN רגיל - כנראה שעדיין תופסים את זה כאטרקציה.
3 ימים לאחר מכן נפגוש משפחה שבאה עם קראוון כזה ללון במוטל שלנו - נמאס להם להיות בקוביה הקטנה.
הורדתי את תמר והילדים בחוף הים, שישחקו קצת, נמאס להם אחרי 4 שעות נסיעה.
יש לי שעתיים לערך למצוא מקום ועוד שעה לקניות לשבת. (מצאתי מקום - הקפתי את המפרץ ואפילו במחיר מציאה - קיבלנו גם אינטרנט חינם :-))
הספקנו להכין (שבת נכנסת כאן אחרי 21:30)
מרק ירקות
סטייק סלמון,
נודלס וירקות.
לשבת בבוקר:
לביבות,
אורז (ושאריות של אתמול)
תמונה:
שבת בבוקר, מזג האויר מושלם, ים ירוק חול אפור וריח מלוח.
הדר אלעד ואורי על חוף הים, מאכילים את השחפים. תבינו - חוף הים כאן זה כמו אדמה פרטית, אנחנו וזהו. 500 מטר מאיתנו יש את המשפחה ממול, שקט, רגוע, ברקע גלים וקולות השחפים ואורי מזמרת שירים.
מחר בבוקר לCape Kidnaper
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה